מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' בנשיתי

גזר דין

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון ביום 25/10/12 בעבירה של מרמה והפרת אמונים. הצדדים הסכימו כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר, המאשימה הגבילה עצמה לעתור לעונש של שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי בעוד שב"כ הנאשם תהיה חופשית בטיעוניה הן בשאלת ההרשעה והן בשאלת העונש. עוד הסכימו הצדדים כי הנאשם יפצה את המתלונן.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 16/3/10 עת שרת הנאשם כלוחם במשמר הגבול נעצר ונאזק, קטין בן 17, מאחר שבכליו נתפסו נפצים. הנאשם ושוטרת נוספת היו אחראים להוביל את הקטין לתחנה.

כאשר הגיעו לתחנת שלם בעת שעלו במעלית, כיסתה השוטרת סביליה את פניו של המתלונן במעיל אותו לבש, חיזקה את האזיקים שעל ידיו בכוונה להכאיב לו וביציאה מהמעלית בעטה בחוזה בעכוזו ואיימה על חייו.

בהמשך הובילה סביליה את המתלונן לחדר ריק, הורידה אותו על ברכיו כשהוא אזוק וראשו מכוסה, שלפה את אקדחה והצמידה אותו לצווארו של המתלונן וספרה עד 10 ולחצה על ההדק כאשר אמרה "מוות לערבים" ו"כל הערבים זונות".

בזמן זה הנאשם פנה לסביליה מספר פעמים וביקשה כי תחדל ממעשיה. בנוכחותו חיזק הנאשם את סביליה ואף גרם לה לחשוב כי הוא בודק שאיש לא יכנס לחדר. הנאשם גם לא דווח לאיש את אשר ראה.

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בן 24, רווק אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי. הנאשם בן צעיר למשפחה המונה זוג הורים ושלושה ילדים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שרות סדיר במג"ב כלוחם ונהג ואף נבחר להיות שוטר מצטיין בשנת 2009. מהתסקיר עולה כי בשל ההליכים הליך קליטתו של הנאשם בתפקיד אבטחה בכנסת ניפסק.

באשר לעבירה, הנאשם התקשה לעמוד מול הפגנת הכח של השוטרת אותו חווה כאיום ממשי לעצמו, הוא חשש להתנגד לה. שירות המבחן ציין כי לנאשם קושי לגלות אמפתיה כלפי הקרבן, ולראות את הבעייתיות של חלקו באירוע.

שירות המבחן התלבט ביחס להמלצה בעניין הרשעתו של הנאשם מאחר שהנאשם מתקשה להבין לעומק את הפגיעה במתלונן כתוצאה ממעשיו ומטשטש את המשמעות והאחריות המיוחסת לו ולראות המשמעות הפלילית של התנהגותו.

בסופו של יום שירות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשם לאור גילו הצעיר, עברו הנקי וכדי שלא לפגוע בעתידו המקצועי וכן המליץ על הטלת 160 שעות שירות לתועלת הציבור.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת העונש אלא בשאלת ההרשעה.

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת המעשים שבוצעו בקטין כאשר הנאשם עמד מנגד ולא הפסיקם ולא דווח עליהם.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי בהרשעה ישנה אמירה נורמטיבית "שכזאת לא ייעשה".

עוד הפנתה לתסקיר כי הנאשם לא התחרט על מעשיו, לא הביע אמפתיה לקרבן וכן כי בהרשעה לא יגרם לו נזק ספציפי.

ב"כ הנאשם העידה לעונש את אמו של הנאשם שסיפרה על ילד ללא כל בעיות, אוהב את הזולת, מרבה לעזור והתנדב למשמר הגבול בשמחה. ביקשה מבית המשפט להתחשב בנאשם לפתוח לו דלתות ולסייע לו בשיקום חייו.

ב"כ הנאשם ציינה את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות. הנאשם הודח ממג"ב בעקבות אירוע זה, עד לאירוע זה הנאשם היה שוטר מצטיין והגיע ליחידה זמן קצר לפני האירוע ולכן התקשה לעמוד מול לוחמת ותיקה.

עוד הדגישה את גילו הצעיר בעת האירוע, את השירות הקשה אותו עבר, את חלקו הקטן באירוע וכי ביקש ממנה להפסיק את המעשה.

עוד הדגישה ב"כ הנאשם כי הנאשם התנדב וביקש לתרום, היה בזמן ובמקום עקב תפקידו ונקלע למצב זה. אין לו קווי אופי אלימים והוא חש תסכול מהתפתחות חייו בעקבות מקרה זה. ב"כ הנאשם ציינה כי לו דובר בחייל היה נדון בדין צבאי ללא כתם פלילי.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי קודם לאירוע אף מפקדו של הנאשם תקף את הקטין, אך הוא זוכה ממעשהו ועניין זה השפיע על הנאשם.

הנאשם הביע צער וכאב על המעשה, ביקש סליחה וביקש מבית המשפט להתחשב בו.